מאת סיגל אלחמיאס NLP Master Practitioner
כבני אנוש, יחסינו להתחלות חדשות מאז ומתמיד היה אמביוולנטי.
מטאפורה שכיחה לביטוי תחושותינו – טרום התחלות חדשות – היא תחושת ה’פרפרים בבטן’, שבאה לבטא תמהיל של תחושות ורגשות משני צידי המתרס; מחד, התרגשות מהולה בשמחה לקראת משהו חדש, מסקרן ואף במידה מסוימת מעניין ומציף בתקוות ובציפיות טובות; מאידך, חששות, דאגות, בהלה ובעיקר פחד מפני הלא נודע.
כיצד, בעצם, יש להתייחס לתחושת הפחד מהתחלות חדשות?
כבני אנוש, יחסינו להתחלות חדשות מאז ומתמיד היה אמביוולנטי.
מטאפורה שכיחה לביטוי תחושותינו – טרום התחלות חדשות – היא תחושת ה’פרפרים בבטן’, שבאה לבטא תמהיל של תחושות ורגשות משני צידי המתרס; מחד, התרגשות מהולה בשמחה לקראת משהו חדש, מסקרן ואף במידה מסוימת מעניין ומציף בתקוות ובציפיות טובות; מאידך, חששות, דאגות, בהלה ובעיקר פחד מפני הלא נודע.
כיצד, בעצם, יש להתייחס לתחושת הפחד מהתחלות חדשות?
היעדר ביטחון עצמי, המלווה את האדם הממוצע בבואו לקראת התנסויות חדשות, נובע בעיקרו, מהערכה עצמית נמוכה, כתוצאה מסיבות שונות, ביניהן, חוסר ניסיון, או חוסר ניסיון מצטבר – במקרה הטוב ולעומת זאת, השפעת ניסיון כושל מהעבר (שלא לומר טראומה מהעבר) במקרה הפחות טוב.
כאשר האדם פוחד להיכשל, שמא ייאבד את ערך השייכות שלו, כמו גם, את ערך ההערכה העצמית שלו (הן על ידו והן על ידי הסובבים אותו), ביטחונו העצמי מתערער.
אמנם, נטייתו הטבעית של האדם היא, להתבצר במקום הנוח והבטוח לו, תוך התרחקות, ככל שניתן, מסביבה לא וודאית עבורו; אולם, בחירה בהתנהגות זו, בעצם, מובילה להעצמת שד הפחד בתוכו. עצם ההתרחקות (תרתי משמע) יוצרת עם הזמן, התנתקות רגשית, אשר מעיבה על חוויית הקדם התחלות חדשות שלו.
מנגד, ככל שהאדם יגבר על חששותיו ויפעל בניגוד לנטייתו הטבעית להתבצרותו באזור הנוחות – תוך התמודדות וצבירת ניסיון בהתחלות חדשות המקדמות אותו – כך יפתח את שריר ‘אתגר הפחד’ יותר ויותר, תוך פיתוח מיומנויות אישיות רבות וטובות. בסופו של יום, אותן מיומנויות חדשות, הודות לניסיון שצבר, יתנו את אותותיהן בחיזוק ביטחונו העצמי.
כיצד ניתן להקל על חוויית הטרום התחלות חדשות ולרכך התחושות הנלוות אליה:
ככל שנהייה מחוברים יותר ויותר לרגשותינו, כך נבין, בעצם, את מקור החששות והפחדים המתרחשים בתוכנו. ככל שנסכים להתחבר לרגשותינו, כך גם נלמד לדבר אותם – הן עבור עצמנו והן כלפי חוץ, לסובבים אותנו; כך, גם, נלמד על הדרך – בשלב ראשון, כיצד לא להיבהל מהרגשות הפחות חיוביים, שעולים בתוכנו – ובשלב שלאחריו, כיצד לחבור אליהם ולנהל אותם, תוך שיפור חוויתנו הסובייקטיבית לפני כל התחלה חדשה.
תהליך ההתחברות לרגשותינו באופן מלא, חושף בפנינו התבהרות של תמונת חיינו האישית והסובייקטיבית לנו, כחלק מהפאזל הגדול של תפיסת מציאות חיינו.
הבהירות לגבי עצמנו, מביאה אותנו לידי מודעות עצמית מתקדמת, או במילים אחרות, לידי תודעה עצמית מקדמת.
כאשר אנו בבהירות כלפי עצמנו, אנו, בעצם, מפנימים את אחריותנו האישית למציאות חיינו; כחלק מכך, אנו בוחרים להסתכל לפחדינו בעיניים, תוך ניסיון להבין את סיבותיהם – בתחילה, האפשריות ולאחר מכן, המדויקות לנו; בשלב זה, אנו עוברים ממצב של הימנעות למצב של התמודדות.
כאשר אנו במצב של התמודדות, אנו מקדמים ערכים אישיים של נאמנות לעצמנו, אמונה בעצמנו, חשיבה חיובית, הנעה עצמית וכמובן גם הצלחות בחיינו; ככל שאנו מתמידים ומתמודדים, כך אנו מקדמים גם ערכים אישיים של הערכה עצמית מחד וחוסן (נפשי) אישי מאידך.
בחירה בדרך של התמודדות אישית, כחלק מאחריות אישית למציאות חיינו – ותוך התמסרות לתהליכי שינוי בחיינו (עובר דרך, שינוי תבניות החשיבה במוחנו עד לכדי שינוי דפוסי התנהגותנו הלכה למעשה) – משקפת נאמנה את גישת ה-NLP, – בהגדרתה, כחקר החוויה הסובייקטיבית – וביישומה בשטח (בקליניקה האישית מחד ובפיתוח הקולקטיב מאידך), תוך הפעלת טכניקות ה-NLP בצורותיהן השונות והמעמיקות, למען “תיכנות” מחדש של מוחנו.
