התקררות במערכת היחסים לא קורית כי אנחנו כבר לא אוהבים, אלא כי סדרי העדיפויות במוח משתנים.
במוח ישנם שני יצרים משמעותיים שמלווים אותנו:
יצר המיניות – לשם המשכיות והתרבות המין האנושי ויצר ההישרדות – לשם הגנה מסכנות ואיומים. שני היצרים האלו לא יכולים להתקיים בו זמנית!
במצב בו אנו חשים בסכנה, יצר ההישרדות מתחזק במטרה להגן עלינו, ובמקביל יצר המיניות נחלש ונשכח. בלי שנהיה מודעים ישנן השלכות לכך על מערכת היחסים הזוגית שלנו ועל החשק המיני שלנו.
אז מה עושים?
עלינו לחזק את האינטימיות הזוגית מאחר והיא חיונית במערכות היחסים ומנטרלת את ההשפעה בין ההישרדות למיניות.
כשמרגישים ביכולת לשתף באמון ובטחון מלא, קשר חם ותחושת קירבה, יצר ההישרדות נחלש ומיניות יכולה להתאפשר.
אינטימיות ניתן לחזק בקלות באמצעות גורמים סביבתיים פשוטים המשפיעים ישירות על האהבה והחיבור בינינו, כמו: מרקם, טמפרטורה, צבע, מוסיקה אווירה וריח.
ארחיב על הגורמים בהיבט טמפרטורה ובהתמקדות על חום פיזי, מאחר והוא קליל ליישום ועפ”י מחקרים יש לו השפעה כפולה גם רגשית וגם ביולוגית.
מחקרים מצאו שהחזקת משקה/פריט חם גורמת לחמימות בינאישית, דהיינו הערכה חיובית יותר, נדיבות, הרגשת אמון, בטחון וקרבה בין אנשים – משמע, פרמטרים של אינטימיות.
מחקרים נוספים הוכיחו, שחום פיזי מגרה את הפרשת הורמון האוקסיטוצין שהוא הורמון האהבה והחיבור, אפילו על ידי מקלחת חמה או שמן עיסוי חם וזאת באמצעות גירוי עצבים תחושתיים הנמצאים בעור.
בהתאם לכך, נמצא שלאוקסיטוצין תפקיד חשוב בהסברת הקשר בין הסביבה החיצונית לסביבה הפנימית, ובפרט שהוא נמצא בכל אינטראקציה חיוביות, מרגע לידתנו ועד לקשרים זוגיים ואינטימיים, בעוררות מינית, משיכה מינית, הנאה מינית וסיפוק מיני.
בנוסף לכך, להורמון זה יש השפעה מנטרלת בין יצר ההישרדות למיניות, ככזה שעובד בשני מנגנונים במקביל:
מצד אחד, משמש כמנגנון הרגעה טבעי של הגוף: מפחית חרדה ומתחים.
מצד שני משמש כמנגנון שמניע התקשרות וחיבור: מפנה מקום לתחושות אינטימיות כמו אמון, בטחון, נדיבות, אמפתיה ופתיחות.
מסקנה:
חום פיזי גורם לחמימות בינאישית הן רגשית והן ביולוגית.
כמונחי NLP המשפיעים באמצעות חושים על תחושות ורגשות, נוכל להצית את האינטימיות בקלות ע”י חום פיזי חיצוני ולשמרה באמצעות מערכות הייצוג הדומיננטיות של האדם.
אז איך עושים את זה בפועל?
שלב א: זיהוי גורמים קרים – העלאת המודעות אליהם.
לדוגמא: בייצוג תחישתי – מרקם בד סאטן אמנם הוטבע אצל רובנו כבד סקסי אך הוא בעל אפקט מקרר. מרקם ספת עור בעל אפקט מקרר לעומת מרקם ספת בד שהוא מחמם יותר.
קרם גוף בעל אפקט מקרר לעומת שמן גוף שהוא בעל אפקט מחמם.
שלב ב :החלפתם בגורמים חמים בהתאם למערכת הייצוג של האדם:
ראייתי (צבעים דומיננטיים חמים בסביבה/סוג תאורה צהובה חמה).
תחישתי (מרקם הביגוד/המצעים/הספות/עיסוי גוף בשמנים מחממים ולא קרם גוף בעל אפקט מקרר).
שמיעתי (סוג מוסיקה עם ערך סנטימנטלי\האזנה בזמן אינטימי).
טעם (מאכלים כמו תבשילים ומרקים ומשקאות חמים).
ריח (נרות ריחניים/שמנים אתרים במבער).
