מה הקשר בין יפנים, NLP, ותיבה מעץ? מסתבר שיש קשר מפתיע ומיוחד. דרך מחקרים שונים ניתן לזהות בעם היפני מנהגים, שפה תרבות ואמונות שמאפשרים להם לצמוח גם מאסונות קשים במיוחד. המאמר חושף מחקר מפתיע שמסביר מהם המאפיינים שמאפשרים לעם היפני יותר חוסן ושיקום מהיר יותר בהתמודדות עם אסונות לאומיים וכיצד ניתן ליישם זאת גם אצלנו. ולסיום…גם טכניקה לחיזוק משאבי החוסן הפרטיים והלאומיים.
וְלִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן / נריה יעקב
אֲנִי נִשְׁבַּר
אָמַר הָאוֹר…
וְהָפַךְ לַקֶּשֶׁת.
העם היהודי ידע נקודות משבר קשות במיוחד לאורך ההסטוריה. אך מה מאפשר לנו כאנשים וכעם לצמוח מתוך הקושי? לשם כך נצלול להגדרת המושג חוסן. ה-APA (ארגון הפסיכולוגים האמריקאי) הגדיר חוסן כך: “חוסן הוא התהליך והתוצאה של הסתגלות מוצלחת לחוויות חיים קשות או מאתגרות. הסתגלות זו מתאפשרת בעיקר באמצעות גמישות והתאמה נפשית, רגשית והתנהגותית לדרישות חיצוניות ופנימיות.”
ה-APA ממשיך ומתאר דרכים שונות כדי להשיג זאת כמו יצירת קשרים משמעותיים וקהילתיים סביב אירוע קשה, היכולת לפעול למרות קושי במה שכן בשליטתנו, לקבוע יעדים ברי השגה, למצוא משמעויות שמאפשרות לאדם לצמוח, ועוד.
חוסן אינו אדישות או ניתוק. הוא גם לא תכונה מולדת מקובעת. אנשים חסונים בהחלט יכולים להראות סימני שבירה, קושי, עצב וכדומה. לעומת זאת, הם מוצאים דרכים, כוחות, אמונות ותמיכה המאפשרות להם לצלוח זאת.
שער טיטוס בתבליט המוצג בבית התפוצות
(מקור: Steerpike – File:Arch of Titus Menorah.png)
מודלינג: ללמוד חוסן מתרבות אחרת
מחקרים שונים מראים לנו שמלבד העבר של האדם וטראומות שחווה , גם אמונות יסוד, ובמיוחד כאלו הקשורות ליכולת לצמוח מקושי – יכולות להשפיע. אך אחד המאפיינים הייחודיים שהמחקר מגלה המשפיעים על החוסן ועל פיתוח אמונות אלו – נעוץ גם בתרבות הלאומית של עם.
התרבות באה לידי ביטוי בטקסים, מנהגים, שפה ודימויים, מיתוסים ייחודיים ועוד.
כדי לבדוק איזה עם מראה סימני חוסן ומה אנו יכולים ללמוד ממנו על צמיחה בעת משבר, בחרתי בְּכְּלי המודלינג. סיקרן אותי אילו מאפיינים ייחודיים יש לעם היודע להתמודד עם אסונות קשים. בהחלט הייתי יכול לבחור בעם היהודי, שהוא מומחה בשיקום אחרי אסונות, אך העדפתי לתת דוגמה מבחוץ שתעזור גם לנו לגלות את המשאבים בתוכנו.
יפן: מאסון לצמיחה
העם היפני עבר אסונות לאומיים שכוללים אסונות טבע רבים, כמו גם אסונות לאומיים בידי אדם: במגיפת “השפעת הספרדית” נהרגו כ-60,000 איש בשנים 1918-1919. ברעידת אדמה וצונמי ב2011 נהרגו 19,000 ו-6000 איש היו נעדרים. וכמובן – בהפצצת האטום בערים הירושימה ונגסקי ב-1945 נהרגו כ-200,000 איש (!). חשוב לציין, שיפן היא מקום מועד לפורענות מבחינת אסונות טבע שונים, גם כיום בגלל המיקום הגיאוגרפי שלה המשפיע על רעידות אדמה חזקות, טייפונים והתפרצויות הר געש שלעתים הורגות אלפים (!), ואף מעבר לכך.
יפן וחוסן: המחקרים המפתיעים
למרות האסונות הכבדים, המחקרים מגלים כי אחוז ה-PTSD של העם היפני היא נמוך בהשוואה לעמים אחרים.
במחקר² שנערך בנושא התגלו כמה תוצאות מפתיעות:
- ביפן שיעורי מתמודדי PTSD לכל החיים ולמשך 12 חודשים נמוכים יותר משמעותית בהשוואה למדינות כמו ארצות הברית, מקסיקו, אוסטרליה, ניו זילנד ודרום אפריקה. בעוד שבמדינות מערביות שכיחות PTSD לאחר אסון טראומטי, נעה בין 3-6% כעבור שנים עשר חודשים, ביפן זה היה 0.4%, ובמדינות אסייתיות כמו קוריאה וסין נמצא ממוצע דומה שנע בין 0.2-0.7%.
מדוע מדינות ותרבויות מסוימות מתמודדות עם אסונות טראומטיים טוב יותר מאחרים?
המחקר שהזכרתי קודם מצביע בין היתר על המאפיינים התרבותיים: יפן נחשבת למדינה קולקטיבית -בה הקהילתיות תופסת מקום חשוב. קהילתיות וחיזוק קשרים חברתיים הוא אחד מגורמי החוסן שהזכרנו לעיל.
- התמודדות עם קושי: שפה מעצימה
התרבות היפנית מלאה בשפה וביטויים המתייחסים לקושי מתוך קבלת הקיים והיכולת לצמוח ולפרוח מתוך הקושי. ביטויים כמו:
“גאמן” (我慢), מילה יפנית שפירושה “סיבולת” או “התמדה”, הוא מושג מרכזי בתרבות היפנית. הוא מדגיש את היכולת להתמודד עם קשיים, סבל וכאב תוך שמירה על קור רוח, איפוק וכבוד עצמי. בתרבותם “גאמן” מעודד אנשים להתמיד במאמציהם גם מול אתגרים קשים, בלי לוותר בקלות, ואף גורם לאנשים לקבל קשיים כחלק בלתי נמנע מהחיים ולראות בהם הזדמנות לצמיחה.
גם הביטוי שוגנאיא (恕ない) הוא מושג יפני בעל משמעות עמוקה, המתאר את היכולת לקבל מצבים קשים, כואבים ואף לא צודקים, תוך הפגנת סבלנות וסליחה.
- הרמוניה וקהילתיות:
בתרבות היפנית הקולקטיבית, דגש רב מושם על הרמוניה קבוצתית וליכוד חברתי. ישנו ביטוי מיוחד בשם קיזונה – Kizuna 絆– מילה יפנית בעלת משמעות עמוקה ורב-ממדית.
ניתן לתרגם אותה באופן כללי כ”קשר”, “חיבור”, “איחוד”, “סולידריות”, או “אחוות רעים”.
Kizuna מייצגת את הקשרים החזקים והבלתי ניתנים לשבירה בין אנשים בתוך קהילה, בין בני משפחה, בין חברים, ואפילו בין זרים.
- חוסן בתרבות ובאומנות:
התרבות היפנית שמה גם דגש תרבותי (שמתבטא באמונות יסוד) על היחס לקשיים בחיים: מנהגים תרבותיים נוספים כמו הקינצוגי – אומנות יפנית עתיקה לתיקון כלי חרס שבורים, בה מציירים קווים עדינים לאורך השבר, כדי להדגיש את קבלת חוסר השלמות והיכולת ליצור דבר יפה ממנו – מבטאים רעיון זה.
Marco Montalti/Shutterstock
התמודדות עם ארועי אסון לאומי דרך עיני ה-NLP:
מעבר לגורמים שהוזכרו כמו חיזוק הקהילתיות, יצירת קשרים וחיזוק היכולת לחפש משמעות באסון, עולם הNLP יכול בהחלט להוסיף עוד מספר גורמים חשובים לצמיחה
- יצירת מטרות: נזכיר לעצמנו תמיד “מה כן בשליטתנו כרגע?” ואז נציב מטרות שיאפשרו לנו הסתכלות אל העתיד, מתוך קבלת הקושי בהווה.
- שפה: אילו ביטויים או משפטים יש לכולנו במשפחה או במדינה המתקשרים ליכולת לעבור משברים? (תחשבו על משפטים ואמונות כמו “עברנו את פרעה – נעבור גם את זה”, “עם ישראל חי וקיים”, “עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה” או כל משפט אחר שעולה לכם). איזה שיר/תמונה/דימוי יכולים להזכיר לכם את היכולת הטבעית שלנו להיות בחוסן ולצמוח מתוך משבר?
- יצירת משמעות: במשמעות נוכל למצוא דרכים שונות גם להנציח את מה שקרה לנו, אך גם למצוא מסר מחזק ואפילו מתנה שקיבלנו דרך הקשיים שעברנו כעם. תוכלו לעשות זאת לדוגמה, על ידי לקיחת כמה אירועים היסטוריים קשים שעברנו כמו אינקוויזיציות, שואה, גלות בבל ועוד. דמיינו לעצמכם את ציר הזמן של העם שלנו… לכו אחורה לאירוע קשה שחווינו כעם לפני מאות או אלפי שנים… כעת נועו קדימה בציר הזמן מאות ואלפי שנים לאחר אותו אירוע – כשאתם מסתכלים ממרחק על כל מה שקרה לנו מאז – אילו יכולות וכוחות פיתחנו בעקבות זאת? איזה מתנות צמחו לנו דווקא מתוך קשיים אלו?
- מילוי משאבי חוסן פרטיים ולאומיים: אני רוצה לשתף במשהו אישי שהתחלתי לעשות לאחרונה: תיבת משאבים. ניתן לקנות תיבה כזו בכל חנות סטוק. ממליץ לכם לקנות אחת בגודל שיאפשר לכם להכניס תמונה. בתוך התיבה תוכלו להכניס:
✨ דברים שאתם בהודיה עליהם.
✨ דמויות שנעים לכם להיזכר בהם.
✨ מקום אמיתי או דמיוני שנעים ובטוח עבורכם להיזכר בו.
✨ קושי שהתגברתם עליו ואתם גאים בעצמכם.
✨ הישג שהצלחתם להשיג.
✨ מנגינה או שיר שמאפשרים להרגיש נעים.
✨ רגע מצחיק או חיוך שקיבלת ממישהו שעשה לכם טוב בלב.
תוכלו גם לצרף משאבים לאומיים:
✨ מילה/משפט מחזק/תמונה/ציור שמזכירה לכם את החוסן האישי או הלאומי.
✨ דמות שמסמלת עבורכם את היכולת להתגבר על קשיים ומשברים (דמות מהמשפחה או מההיסטוריה שלנו).
✨ דימוי שמסמל עבורכם צמיחה מהקושי (עבורי לדוגמה זה “עוף החול” כשאני חושב על העם שלנו ומה שהוא עבר).
הנחיות לשימוש בתיבת המשאבים:
תוכלו לצייר, לצבוע או להדביק דברים על התיבה שלכם כדי להפוך אותה למשהו אישי. תוכלו לעשות זאת בעת סשן עם המונחים שלכם, ולהזכיר להם להביא את זה איתם כדרך חזותית להיזכר בעוגנים שלהם.
לתיבה תוכלו להכניס פתקים, אך גם ציורים, תמונות, או חפצים שמסמלים עבורכם חוסן, צמיחה וכו’.
תשתדלו למלא את התיבה בעוד דברים לפחות פעם בשבוע, וגם להיזכר במשהו שכבר כתבתם או ציירתם.
כאשר אתם פותחים את אחד הפתקים או ציורים שעשיתם עשו זאת כפי שעושים בNLP – אפשרו לעצמכם לחוות זאת דרך כל החושים, ואם יש לכם אפשרות, אז גם שלבו עוגנים או דמיינו השפעות עתידיות.
מאחל לכולנו ימים של צמיחה למרות ואף בזכות הקושי.
מקורות עליהם הושתת מאמר זה:
- Dr. Richard Bolstad: How to Give Yourself a Hand Up (Chapter 3)
- Trauma and posttraumatic stress disorder in Japan: Resultsfrom the World Mental Health Japan Survey
- מודל קש”ת – קבלה, שינוי, תקווה לחיזוק התמודדות ילדים ונוער נוכח טראומה קולקטיבית – אורית אלפי ויפעת דגן (מודל נפלא לחיזוק החוסן אצל ילדים ונוער! ממליץ מאד לקרוא!)
