שגרההה זה רע???

אנו עדים ועדות להתבטאויות ובכלל לאמירות שונות ובהקשרים רבים ומגוונים למושג שגרה; כחלק מכך, אחד הביטויים השגור בפינו בהקשר של שגרה, הוא החזל”ש, קרי, החזרה לשגרה. אז מה בעצם שם המשחק בניהול שגרה  ויתרה מכך, בחזרה לשגרה??

למעשה, במבחן המציאות, אנו, כבני אנוש, מוכיחים, בכל פעם מחדש, ובעיקר לעצמנו, כי השגרה טובה אלינו ומיטיבה עמנו – ואם תרצו, אף מגנה עלינו.

שגרת חיינו, בעצם, מהווה עבורנו – בכל תקופות חיינו באשר הן, על צורותיהן השונות – “עוגן”.

ככל שנשכיל להכיר בערכה של השגרה עבורנו, כך נאהב אותה יותר, נוקיר אותה יותר וכמובן, נהנה מיתרונותיה  ואף מקסמיה.

התייחסותנו לשגרה כ’עוגן’, באה להזכיר לנו ואף לעודד אותנו לצאת מידי פעם מהשגרה, קרי, ממצב העגינה שלנו: הפוגות מן השגרה הן רצויות, מומלצות ומבורכות; עצירות יזומות בחיי היומיום שלנו נועדו – למען ‘שבירת’ שגרה מחד ולטובת מטרות מקדמות מאידך, כדוגמת: חופשות, פסקי זמן – אם למטרת חשיבה נקייה מגירויים, אם לטובת מחויבות אישית כלפי אדם קרוב ויקר לנו ואם למען השגת כל מטרה אחרת רצויה על ידינו, תוך מיקוד וריכוז כל משאבינו בכך מחד, כמו גם, התפתחותנו וקידומנו האישיים מאידך.

למעשה, ההפוגות משגרת חיינו – כה משמעותיות עבורנו, בני האדם, והודות להן, אנו מצליחים לשמור על השגרה – כטובה עבורנו, כעוגן בחיינו.

מילת המפתח המתבקשת כאן, או לחילופין, שם המשחק, להבנת מערכת היחסים, המתקיימת בין השגרה מחד, לבין ההפוגה מן השגרה מאידך, הינה ‘איזונים’.

ככל שנתרגל יותר ויותר הקשבה עצמית אמיתית, קרי, ככל שנלמד להתחבר לרגשותינו ודרך רגשותינו להתחבר למחשבותינו – הלא מודעות, העמוקות יותר, אלו ש”מתגנבות” אל מוחנו המודע, מבלי משים (לב) – כך נצליח לשרת עצמנו נאמנה, תוך יצירת איזון גוף-נפש-רוח בתוכנו;
כאשר גופנו, נפשנו ורוחנו – מאוזנים ובהרמוניה משולשת, הנשמה שבתוכנו, או אם תרצו, ה’אני הגבוה’ שלנו באים לידי ביטוי; כאשר ה’אני הגבוה’ שלנו בא לידי ביטוי, אנו בתחושת סיפוק ומימוש הפוטנציאל האינסופי שלנו, הלכה למעשה; כאשר אנו מאוזנים, אנו במיטבנו ואף בשיאנו.

ככל שנשכיל, להיות בצד היוזם והמכוון של חיינו, כך נשכיל לנהל את שגרת חיינו , תוך לקיחת אחריות ליצירת איזונים בחיינו.

ככל שנבחר לקחת אחריות אישית על אופן התנהלות כלל חיינו- מאתגרים ככל שיהיו, תוך הסכמה מצידנו, לעיתים באומץ רב, לצאת מאזורי הנוחות שלנו ולהיות גם במקומות פחות אטרקטיביים ונחשקים על ידינו – כך מלאכת ניהול שגרתנו תוקל ותקל עלינו – כך נצמצם הפתעות ומצבי חיים בלתי נשלטים על ידינו, אשר מנהלים אותנו (כדוגמת: מצבי חולי – פיסי ונפשי, פרידה מחד והיפרדות מאידך).

לסיכום, זכרו – ליזום עצירות בעצמכם, לקחת הפוגה ממירוץ שגרת חייכם, “לטעון” את גופכם מחד ונפשכם מאידך – ועל הדרך – לגמול להם (כדי שאלה האחרונים יגמלו לכם בחזרה).

כך, חזרתכם לשגרה (גם אם זו האחרונה, קצת קשה בתחילה) –  תלווה על ידיכם בתחושות הוקרה והערכה; כך, חזרתכם לשגרה תתקבל בברכה בכל פעם מחדש..