במאמר מוצגים השלבים הנדרשים לתהליך סליחה עמוק ומלא. הרווחים האפשריים של עיבוד המקרה עבור שני הצדדים וכן מה חשוב שיהיה בתהליך הסליחה כדי לאפשר שחרור מלא מהמשקולות שאנו נושאים על גבנו.
“סליחה היא ויתור על התקווה לעבר טוב יותר” (טיך נאט האן)
לא פעם בחיינו אנחנו נפגעים, לפעמים אף נפגעים קשה מהתנהגות של אחרים כלפינו ועצמת הפגיעה גורמת לנו לסבל והתחפרות בתחושת הפגיעות. לפעמים, התהליך הזה מונע מאתנו את היכולת לשחרר את הרגשות האלו לאורך זמן רב ובכך נגרם לנו סבל מתמשך. כשזה המצב, קשה לנו לראות את האפשרות של למשל הפניית המאמצים לתהליך הסליחה עצמו כפתרון לסבל שלנו. סליחה אמיתית היא תהליך מורכב שדורש עבודה פנימית. זה לא תהליך שמסתיים בתשובה לשאלה האם לסלוח? – כן/לא. כדי לשחרר את הלב שלנו מהסבל שנגרם לנו, נדרשת עבודה פנימית על התודעה שלנו. במקרים רבים, כדאי להיעזר באנשי מקצוע במהלך תהליך הסליחה כחלק מתהליך ליווי או טיפול.
התהליך הזה מתחיל כשאנחנו מסכימים לוותר על התקווה לכך שהדברים היו קורים אחרת מהאופן שבו הם התרחשו במציאות. כאשר אנחנו בוחרים מרצון לוותר על עויינות נוכח עוול
רק אז יכולה להתחיל הדרך לסליחה (אנרייט, 2001)1.
חשוב לציין שעיקר העבודה של הסולח מתמקדת בעבודה על רגשותיו שלו עצמו. התהליך לא כולל שחרור מאחריות חוקית או מוסרית של האדם שפגע. הוא גם לא כולל הכחשה של הרגשות שהם תוצאה של הפגיעה, אלא רק מוכנות לפגוש את רובם. הרגש היחיד, שכל זמן שימשיך להתקיים בנו לא תתאפשר סליחה, הוא נקמה. כשיש בנו רצון שהאחר גם יסבול בגלל הפגיעה שלו בנו, לא נוכל באמת לסלוח. אלא שאז זה בעצם כמו: “לשתות את כוס התרעלה ולקוות שהאחר יפגע ממנה”.
אנרייט מציע ארבעה שלבים לתהליך הסליחה (Enright , 2011):
1. הכרה וחשיפה – של מכלול הרגשות, התחושות והמחשבות שהתעוררו בעקבות הפגיעה. מי הפוגע, איך פגע, נסיבות המעשה והשפעתו על חיי הנפגע.
2. קבלת החלטה – להבין את חשיבות הסליחה עבור האדם הנפגע. כולל ההכרה במחיר של הסירוב לסלוח.
3 עבודת הסליחה – עיבוד הדרגתי של הרגשות ותבניות החשיבה המורכבות סביב הפגיעה. בשלב זה יתכנו הצפה ובלבול שעבודה עליהם תוביל לפינוי המרחב הפנימי להבנות מחודשות על שהתרחש.
4. הגדרה מחדש ושחרור הלב – שחרור והתמרת הרגשות והסיפור במצב מנטלי חדש שמאפשר הקלה וריפוי.
למה לפעמים כ”כ קשה לסלוח?
1. אחת הסיבות כנראה נובעת מהצורך שלנו לקטלג – האם האדם הזה, שפגע בי, הוא טוב או רע? קל לנו יותר כשהתבנית ברורה. כדי לסלוח, אנחנו צריכים להיות מסוגלים לשאת בתוכנו את הידיעה שגם האדם הזה, שפגע בנו, הוא גם טוב והוא גם רע, ממש כמו כל שאר האנשים. זו תפיסה הרבה יותר מורכבת וקשה מאשר זו שמציבה אותי כטוב/ה ואת האחר שפגע בי כ – רע!
2. סיבה נוספת היא החיבור שנעשה בין הסליחה לבין העמדה כלפי המעשה. כאילו, שאם אני סולחת זה בעצם אומר שאני נותנת איזו לגיטימציה ערכית למעשה.
3. להסכים לסלוח זה אומר לוותר על חלקים מהסבל, הצער והכאב ששוכנים אצל האדם הנפגע. לפעמים, קשה לוותר עליהם כי הם כבר חלק מהמהות של אותו אדם, או שלא ברור מה יחליף אותם בנשמה או בלב.
מה חשוב מבחינת מבקש הסליחה?
חשוב שבקשת הסליחה תהיה אמיתית ואותנטית. ממקום שרוצה שינוי. הרבה פעמים הנטייה הטבעית או הראשונית היא למהר למקום של הצדקה עצמית או הימנעות מקבלת אחריות. נפוצות אמירות כמו: כולם מתנהגים כך, לא התכוונתי, זה לא היה בדיוק כך וכו’. זאת משום שבקשת סליחה, דורשת אומץ ומעמידה את העצמי שלנו במקום פגיע או מאוים בשינוי של העצמי שלנו.
כשאדם מבקש סליחה עליו לבוא מנקודת הנחה שהוא רק מבקש. אין חובה על הנפגע לסלוח. יש לאפשר זמן לתהליך. אצל מבקש הסליחה יכולה להתעורר ציפייה לסליחה מיידית. יחס כזה יכול לנבוע שוב מהצורך לקטלוג. כיון שכאשר האדם מבקש סליחה והנפגע מסרב, או לוקח לו יותר זמן, קל להפוך את היוצרות ולהציג את מבקש הסליחה כ – טוב ואת המסרב או המהסס כ – רע. במצב כזה, מתאפשר למבקש הסליחה להרגיש טוב יותר למרות הפגיעה.
אלו מרכיבים חשוב שיהיו בתהליך הסליחה?
חשוב שהאדם הפוגע יביע חרטה על הפגיעה שנגרמה לאחר בשל התנהגותו. בין אם מדובר בפגיעה רגשית ובין אם במרחבי חיים נוספים. הבעת החרטה מהווה צעד של הכרזה על לקיחת אחריות על המעשים. הנפגע מבקש הכרה בסבל שנגרם לו ולכן החרטה כל כך חשובה.
יש מקום לכך שהאדם הפוגע ישמיע את ההסברים שלו למעשיו. מעבר למה שידוע על פני השטח. הרחבת הפרשנויות וההסברים יכולה לאפשר לנפגע לראות צדדים נוספים שלא היו ידועים לו לפני כן ואולי, לפתוח צוהר לאפשרות להבין או להתבונן עם יותר אמפטיה.
מרכיב נוסף הוא הבטחה שלא לחזור על מעשים כאלו או דומים בהמשך. הנפגע זקוק לזמן כדי לוודא שההתנהגות הפוגעת לא תשוב. בהמשך לכך, חשוב גם להתייחס להצעות להמשך הדרך. שיח על כללי התנהגות אחרים/חדשים או פתרונות נוספים.
לסיכום, סליחה היא תהליך חשוב בריפוי הנפש. הסליחה, שנתפשת בדרך כלל שמשהו שמוענק לאדם שפוגע, חשובה לא פחות לאדם הנפגע. סליחה יכולה להסיר מהנפגע משקל עודף של סבל שהוא נושא עמו לאורך זמן, אם התהליך נעשה כראוי. כדברי מארק טווין:
“סליחה היא הניחוח שהסיגלית מפזרת על העקב שדרך עליה”.
1: Enright,R. (2001) Forgiveness is a Choice, American Psychological Association, ISBN 1-55798-757-2
2: Enright, R. (2011). Psychological Science of Forgiveness: Implications for Psychotherapy and Education
Luskin, F. (2010). Forgive for good: A proven prescription for health and happiness. [Kindle Edition] New York.
פרדס, א. (2016). הסליחה- פנים רבות לה. הגיל החדש (22). 4-9
