המסע הבלתי סביר (בעליל) של הרולד פריי

במאי: האטי מקדונלד, תסריט: רייצ’ל ג’ויס, צילום: קייט מקולו, בריטניה 2023, 130 דקות

זוג פנסיונרים, חי בעיירה בריטית מנומנמת, חיים רגועים ושלווים, מורין שואבת אבק, מנקה את הבית לקראת ארוחת הבוקר וקוראת להרולד לשולחן ארוחת הבוקר המוקפדת. שניהם יושבים בשיא האלגנטיות שאולי כל כך זרה לנו, מורין מעדכנת את הרולד שהוא קיבל מכתב. אפילו לזוג הפנסיונרים מכתב כתוב עם בול נראה אירוע מוזר ומיוחד. הרולד מנסה לפתוח בעדינות את המכתב ומורין מגישה לו בעדינות סכין. הרולד מופתע מהמכתב, הוא ממכרה מהעבר, היא נמצאת הרחק ממנו בהוספיס, בשלבים מתקדמים של מחלת הסרטן והיא כתבה מכתב פרידה להרולד. בפניו ניכרת תדהמה והפתעה לא נעימה. ניתן לנחש שהיה קשר מיוחד בינו לבין קוויני הנסי. המילים האלו ממש משפיעות עליו והוא מחליט באדיבות הבריטית להחזיר לה מכתב, הוא יושב, כותב ומנסח מכתב עבור קוויני, הוא מצליח לנסח כמה משפטים שלא באמת מבטאים את סערת הרגשות שבו הוא נמצא. 

מרגע זה מתחיל המסע של הרולד, הוא מודיע לאשתו שהוא יוצא לשלוח את המכתב, פעולה פשוטה שאמורה לקחת כמה רגעים, הוא לובש את מעילו, נועל את נעלי המוקסינים ויוצא למסע. הוא מגיע  לתיבת הדואר ומשהו בו מונע ממנו לשלשל את המכתב פנימה. מזג האוויר נעים והוא צריך עוד כמה רגעים לטייל באוויר הפתוח. הוא מחליט למצוא תיבה רחוקה יותר ולהמשיך להפליג במחשבותיו. כך הוא עובר בין תיבה לתיבה ברחבי העיירה השקטה. באחת החנויות הוא פוגש נערה צעירה עם שיער כחול, קעקועים וקישוטים נוספים על גופה, בשיחה קצרה היא מבררת לפשר המסע האישי שלו, הרולד מביע את הכאב שלו על חברתו שעומדת להסתלק מהעולם, כנראה, בייסורים קשים. הנערה הצעירה רוצה לעודד את הקשיש החביב ומספרת לו שגם דודתה אובחנה כחולה סופנית בסרטן, אך בעזרת התקווה העצומה שלה היא הצליחה להבריא. זאת קריאת הפעולה של הרולד, זה הקול, המשפט שהוא היה צריך לשמוע. הוא מחליט ברגע אחד להגיע לחברתו היקרה ולעזור לה להבריא. בעודו נמצא בתא טלפון אדום, הוא מחייג להוספיס בו נמצאת חברתו, הוא מבקש לדבר איתה אך אינה נמצאת בקו הבריאות ואין הדבר אפשרי מבחינתה. ברגע שנראה כטירוף מוחלט, הוא מודיע, שהוא בדרך אליה. הוא מגיע כדי להציל אותה מהמוות, שנמצא באופק. הוא מתכוון לעשות זאת בדרך הישנה – על ידי הליכה של 800 מייל. הוא מבקש שימסרו הודעה לקוויני, שתחכה לו ושתישאר בחיים עד שהוא יגיע. 

המסע הולך ומתגלגל, הרולד השקט, המופנם, בעל לב זהב, עדין ונעים, מתחיל את המסע המפרך ברחבי אנגליה, הוא עובר בין נופים מרהיבים וירוקים, לעיתים ליד קו החוף ופוגש בגלים גבוהים וחומים, לעיתים הוא עובר בתוך ערים מנוכרות ומלאות בטון. הדרך מבטאת את החיים שלנו, לעיתים אנחנו נמצאים במקומות נעימים, חמימים, יפים ולעיתים במקומות קרים ומנוכרים, כמובן גם מזג האוויר הפכפך והוא נע בין ימי שמש קופחת לבין לילות גשומים.

במהלך המסע הרולד ממשיך לשלוח מכתבים לחברתו והוא מאמין בכל כוחו שהוא יוכל להציל אותה. הוא נפגש עם אנשים שונים, שלא ברור מה בדיוק הם רואים בו, אולי תמהוני, אולי אדם בעל חזון, אולי אדם שעובר מסע אישי ארוך וחשוב. אנשים טובים נפגשים איתו והוא הופך להיות דמות מוכרת. הוא הופך לשם דבר, הרבה אנשים רואים במסע של הרולד את המסע האישי שלהם והם מצטרפים אליו ומלווים אותו בדרך. ברגע הראשון זה מראה מחמם ומלבב, אך עם הזמן הרולד מבין שזה המסע שלו ולא שלהם, והם מכבידים עליו. הוא מחליט באומץ רב להיפרד מהם ולהמשיך לבדו במסע.

לאורך כל הסרט עולה השאלה, למה לעזאזל לא לקחת רכבת, אוטובוס או מונית? מה הסיבה שהוא צריך לסבול כל הדרך? אנו יודעים, שתמיד קיימת דרך נוספת, אז למה לבחור בדרך הקשה והמורכבת? אך המסע של הרולד מדגים בצורה נהדרת את ההבדל בין השגת המטרה לבין המסע עצמו ונשאלת השאלה מה המטרה האמיתית של המסע? איך הדרך משפיעה עליו ועד כמה היא יותר חשובה מהתוצאה הסופית.

בסרט הרגיש והנהדר הזה, שמבוסס על ספרו של רייצ’ל ג’ויס (הוצאת כנרת זמורה דביר), יש כל כך הרבה אלמנטים מעולם ה NLP וההתפתחות האישית. עולות שאלות חשובות על התוצאה הרצויה לנו, עד כמה אנו יכולים לשלוט על השגת התוצאה הרצויה. הסיפור של הרולד מראה לנו צד שונה של המוטיבציה – מה גורם לאדם מבוגר, שחי חיים נוחים ושלווים לעזוב הכל ולהתחיל במסע מפרך, קשה ומאתגר. בלי מוטיבציה ורצון לפעולה הוא עדיין היה נמצא בביתו החמים והנעים, שותה כוס תה ואוכל עוגיות חמאה פריכות. אחד המוטיבים של המוטיבציה הזאת היא חוסר היגיון. אנו נוטים לחשוב על עצמנו כאנשים רציונליים, הגיוניים, שעושים את הדבר הנכון; אך, כדי לצאת למסע הזה, הגיבור עבר תהליך אישי חשוב ומשמעותי, הסביבה שלו הייתה צריכה להתמודד עם המצב החדש ולהחליט האם לזרום איתו או להישאר באותה עמדה ולבקר את הדרך בה בחר. הרולד, במסעו הבלתי סביר, השפיע על כל כך הרבה אנשים, למרות שזאת לא הייתה המטרה שלו, אך הרווח מכך לאנשים סביבו היה עצום. 

הסיפור המופלא של הרולד גורם לנו לחשוב על התוצאות הרצויות בחיינו: נראה שעד לרגע קבלת המכתב, חייו זרמו בשלווה וברוגע על פני מים שקטים, שאיפותיו בחייו היו פשוטות ורגילות, אך ברגע שהוא החליט, שהוא רוצה להשיג תוצאה אחרת בחייו, מעשיו נראו כטירוף לכל האנשים סביבו. זה בדיוק הרגע לפתח את השמיעה הסלקטיבית, לבחור את הקולות שיהיו בחיינו, האם אלו הקולות שגורמים לנו להישאר באזור הנוחות? או האם אנו שומעים את הקולות שמעוררים בנו רגשות עזים, שגורמים לנו להוציא את המקסימום שנמצא בתוכנו? במסע של הרולד היו מספר קולות שגרמו לו להמשיך בדרך והגבירו את המוטיבציה שלו בצורה נהדרת. באחת השיחות של הרולד עם ההוספיס, הוא חש את העייפות והתשישות מהמסע וכמעט החליט להישבר ולשוב על עקבותיו. הוא התרגש לשמוע עד כמה המעשה שלו משפיע לטובה על קוויני, חברי הצוות לא מאמינים לשיפור המפתיע שחל על חברתו, היא מצליחה לשבת, לדבר. למרות המחשבה, שהכל עומד להיגמר, המעשה של הרולד הפיח בה תקווה.

ישנן התפתחויות נוספות בסיפור, המסבירות את המעשים של הרולד ואת רצונו לקום ולצאת למסע האישי. הסרט מעביר, בין היתר, את המוטיבציה כערך משמעותי – אין זה משנה  בני כמה אנחנו, מה מצבנו הנוכחי ומה עברנו בחיינו – יש לנו את הזכות המלאה ואפילו את החובה, לחקור את הרצונות והשאיפות שלנו, לחתור לחיים מעשירים ומלאים ולצאת למסעות שונים ומרחיקי לכת בחיינו.