ידוע לנו שהחיים משתנים באופן לא צפוי. למרות שהארועים החיצוניים עלולים להיות קשים, המפתח לאושר, (לאיזון) שלנו מצוי בדרך שבה התודעה שלנו מגיבה אליהם. (טאגור)

סיכום  בעקבות שיחה בין אייל דורון ליהודית כץ בנושא “חוסן נפשי”

בתקופה בה כולנו מוצפים רגשית וחווים סערת רגשות מהמראות הקשים ומהסיפורים המתוארים, אנו נדרשים להיות חזקים ומחוברים לעצמנו ולכוחות שלנו. לכל אחד יש את הכוח לעשות שינוי תודעתי ולייצר חוסן הנפשי. 

המלחמה בטרור היא מלחמה על התודעה. הטרור הוא פסיכולוגי ומטרתו לעורר פחד וחרדה, חוסר אונים ,כניעה והחלשה.

הטרור הפסיכולוגי מתפשט מהר כי יש לנו רצון לתחושת סולידאריות, אנחנו רוצים להיות חלק ממה שקורה, לא רוצים להיות לבד.

כדי להילחם בטרור עלינו לשאול : מה מחליש אותנו? 

מה מרים אותנו? 

מה נותן לנו תקווה?

 מה מגדיל את הייאוש שלנו?

התשובות לשאלות יבנו את החוסן הנפשי שלנו .

מהו חוסן נפשי? מה מרכיב את החוסן הנפשי? 

חוסן נפשי, מתייחס ליכולתו של האדם להתמודד עם מצבי לחץ ומשבר ולהסתגל לנסיבות החיים החדשות אשר נגרמו עקב מצבים אלו. 

אנשים בעלי חוסן נפשי מאופיינים בתחושת שליטה על אירועים בחייהם, תחושת מעורבות ומטרה בחיי היומיום וגמישות ביכולת להסתגל לשינויים בלתי צפויים. 

גורם המרכזי הקשור  בחוסן הנפשי הוא תחושת יעילות עצמית- אמונתו של האדם כי מסוגל לבצע פעולות שיקדמו אותו לעבר המטרה אשר הציב לעצמו.

חוסן נפשי אינו תכונה מולדת אלא יכולת נרכשת ומתפתחת לאורך השנים ומושפעת מגורמים כמו: מזג אתו נולד האדם, האווירה המשפחתית בה גדל (מידת החום, התמיכה, התקשורת התקינה וכד’) ורשת התמיכה הקיימת בילדות ובבגרות.

חוסן נפשי הוא היכולת לנהל את עצמי מבפנים, גם אם המציאות היא לא מה שקיווינו לה. חוסן נפשי נמדד, כמה מהר אנחנו מצליחים לקום ולתפקד בשעת משבר. כמו הבובה “נחום תקום” לא משנה כמה פעמים יפילו, ידחפו… כמה מהר אנו קמים מנערים מעצמנו את האבק ופועלים. 

שישה מרכיבים בונים את החוסן הנפשי:

1. מערכות יחסים:  “אני לא לבד  באירוע הזה” ,האם אני עוברת תקופה מורכבת זו לבד או עם מישהו שמלווה אותי, בן זוג, חבר, מבוגר משמעותי. חשוב שיהיה לצידנו מישהו בעל משמעות עבורי כדי לשתף ולהקל על המצב.
2. משמעות: מהו הדבר המשמעותי הגדול יותר ממה שקורה כעת, אליו אני מחוברת ויכולה להיאחז בו, כל אחד מתחבר ממקום אחר זה יכול להיות: אלוהים, אחדות, קהילה, תקווה, משפחה כל  דבר אתו אני מתעוררת  ונאחזת בו בתקווה.
3. מסוגלות עצמית: תחושה שיש דברים שהם בידיים שלי ובשליטתי. ממקדת את השליטה במה שבשליטתי גם כשהמצב אינו בשליטתי. 
4. גמישות מחשבתית: איזה סיפור אני מספרת לעצמי על מה שקורה? האם יש סיפורים נוספים? זוויות נוספות לאירוע. 
5. מיינדפולנס – “קשיבות” : נוכחות ברגע הזה כאן ועכשיו .לחוות את הרגע. מתן תשומת לב בצורה לא שיפוטית ולא ביקורתית. אנחנו באירוע שעדיין קורה ומתמשך.
6. אופטימיות ורגשות חיוביים: עד כמה אנחנו יכולים בתוך הקושי והמשבר למצוא גם את הדברים הקטנים שעושים לנו טוב. תומכים בנו ויוצרים עוגנים ונקודות חוזק.

כשמוצפים רגשית מה מומלץ לעשות ? מתנ”ה 

1. 1. מ- מגע, חיבוק של 45 שניות לפחות 

• ת- תנועה תיפוף על הגוף בתנועות פרפר.

• נ- נשימות כאשר נושמים עמוק החמצן חוזר למוח, היכולת לחשוב בצורה שקולה מתחזקת ותחושת האיום מתפוגגת ונחלשת. ” הפרח והנר” 

• ה- היגד חיובי , מנטרה חיובית ” אני שמורה, אני מוגנת, בטוחה ואהובה.

פעולות נוספות מומלצות

1. שיום הרגש, המחשבה – עצמו את העיניים ובדקו עם עצמכם, מה אתם מרגישים? הגדירו במילה אחת את מה שאתם מרגישים וחווים. (כל מילה היא לגיטימית ואין שיפוט).

המטרה: להאט את החשיבה ולעשות סדר ברגשות. 

 מה זה עושה לכם? לתת כותרת לרגשות, תייגו את התחושה.

1. מדיטציה של מקום בטוח

המטרה: ליצור תחושת ביטחון במקום שאין בו מוגנות וביטחון.

העלו בדמיונכם מקום בו חשתם מוגנים, אהובים ובטוחים. העלו את כל פרטי החוויה באמצעות החושים. צרבו את החוויה כדי ליצור עוגן. המקום חייב להיות מציאותי על מנת שנוכל לחזור אליו בכל שלב בו נרצה לשאוב תחושת ביטחון.

” אם אתה מדוכא סימן שאתה חי בעבר

אם אתה חרד סימן שאתה חי בעתיד

         אם אתה שלו סימן שאתה חי בהווה” לאו צ’ו

מתוך: הפודקאסט ” חושבים טוב” יהודית כץ