כולנו מכירים את “מסע הגיבור”, אותה טכניקה המרוממת את משאבי הנפש שלנו ומקודדת אותה בסמלים לאורך סיפור. בסיפור מודרך בן שישה שלבים, ניתנים מאפייני העלילה לריפוי הנפש ומאפשרים ביטויים של חוסן. מתיאורי הגיבור, המשאבים העומדים לרשותו, המשימה, הקשיים, ההתגברות והסוף. לפי המודל של “גש”ר מאח”ד” (גוף, שכל, רגש, משפחה ומערכת אמונות, חברתי, דמיון) מאת מולי להד ועפרה אילון.
במסע ההחלמה שלי, מצאתי את עצמי רבות מבקשת לתת ביטוי לחלקים הפחות הירואים שלי – לפחד המוות, לחלק האחראי על המחלה, לרצון להתמסכן ועוד.
בחמלה, ומתוך רצון לאפשר לחלקים אלו לפרוק ולפרוץ מתוכי, יצא לי לכתוב ולצייר סיפורים מרפאים.
הדרקון הירוק (כמסמל את המחלה), שכוחותיו היו הקול שלו, הלהבה שבקעה מגרונו וכנפיו החזקות – כל רצונו היה לעלות על הר ולשאוג “אני כאן”. הוא נתקל בקשיים רבים – באגם הגדול, במרחבי השלג, בכוחות האור ובסוף הוא נכתב כרצוני: אמנם הדרקון הגיע ושאג את שאגתו על ההר- אך בכך סיים את הפחדותיו ואת תפקידו הערטילאי במוחי. הסיפור באופן זה, מאלץ אותי כיוצרת לשנות עמדה ולבטא צדדים שפחות נוח לי איתם, שלא לומר – שנואים עליי, ובכך מתקיים אפקט מרפא ומענה נפשי של השלמה.
כיום, במצב המלחמה, אנו מעוניינים לפרוק ולפרק תסכולים שונים ורגשות שקשה לנו איתם. נוכל לבקש מהמונחה לקחת את רגש הקושי שלה, להיות בו, רק לרגע, לחוש את הקושי ולהעצים אותו, לבנות לו סיפור דמיוני שישחרר אותו, ולאפשר לה גם להשתחרר ממנו באמצעות הסיפור והיצירה הדמיונית.
האם המלחמה יכולה להיות גיבורה שרוצה להסתיים? מי יעזור לה בכך? מה היא תפגוש בדרך? את מי?
כאנלפיסטים אנו כבר מבינים, שגם תת המודע יבין את המסר הסיפורי, גם אם יסופר אחרת.
לכן הצעתי היא, ללכת עם הקושי ולבטא אותו, לא תמיד ממקום של גיבור- על המתעלה מעל לקשייו בזכות כוחותיו ועזרות שונות ומשונות, אלא, גם לתת לקושי עצמו להיות, ולו לרגע, להיות מתואר כגיבור על מנת שֶׁיְּפַנֶּה את מקומו לרווחה נפשית ולסיפוק מהיצירה.
נסו בעצמכם.
דרך אגב, מודל חוסן זה, מאפשר לנו לבחון עד כמה השתמשנו באלמנטים השונים של החוסן: כמה אלמנטים דמיוניים היו בסיפור, פעלים המצביעים על התגברות של כוחות הגוף והשכל, אמונות שהופיעו או שחסרו בסיפורנו, שימוש בחברים ומשפחה ועוד.
פעילות זו מהנה עבור ילדים במיוחד, מכיוון שהם בוראים את סיפור התגברות הקטרזיס שבו. בדומה לכך, חיי האנטי גיבור בידיהם, כמו גם, הסיפוק לעולל לו תעלולים מאפשר להם מענה רגשי לקושי, ריפוי והנאה.
