חמלה עצמית היא יכולת קריטית להתמודדות עם כישלונות וקשיים המלווים בביקורת עצמית נוקשה.
במאמר נתייחס לחשיבות של חמלה עצמית במקצועות הטיפול המאתגרים, נסביר מהי חמלה עצמית,
מהם מרכיביה ואיך אפשר לטפח אותה באמצעות טכניקות ועקרונות NLP.
אישה בשנות ה-30 לחייה, מטופחת ומקרינה ביטחון, אבל מסתובבת עם תחושה של עצבות וריקנות גדולה מבפנים. מה לא היה לנו שם?
חרדות ודיכאון, טראומות ילדות, אובדן קשה, תרופות נגד דיכאון, קושי במציאת זוגיות ותחושה של בדידות גדולה.
במהלך החודשיים הראשונים לטיפול, היא התחילה להרגיש הקלה. היא הצליחה להרים את עצמה, לעשות דברים שלא עשתה הרבה זמן ונראה היה שאנחנו בדרך הנכונה.
אבל אז הכל התהפך.
ר׳ החליטה שהיא מרגישה כבר הרבה יותר טוב, והפסיקה בבת אחת עם התרופות בלי ליידע אותי או את הרופא המטפל שלה. זה הכניס אותה לסחרור, לנפילה ובסופו של דבר לא הצלחנו לשחזר את ההצלחות מתחילת התהליך והיא הפסיקה להגיע.
הסתובבתי שבועות עם מועקה, מוצפת ברגשות אשמה וביקורת עצמית. איך לא ראיתי את זה? למה לא הדגשתי יותר שאסור לה להפסיק את הטיפול בלי השגחה של הרופא? כמובן שגם הביטחון שלי כמטפלת נפגע, ואין מה לדבר בכלל על למידה מתוך המקרה.
במשך שנים רבות, כשמשהו לא הצליח לי, האוטומט שלי היה ביקורת עצמית קשה. מוכר?
כמטפלים ומטפלות, אנחנו מפגינים הבנה וחמלה כלפי המטופלים או הקולגות שלנו. אנחנו מגיעים מעמדה לא שיפוטית, תומכים, מבינים ועוזרים להסתכל על הסיטואציה או הקושי מנקודת מבט חדשה, מקדמת ומיטיבה.
אז למה כשזה מגיע אלינו, זה כל כך קשה?
דווקא במקצועות הטיפול, שיכולים להיות שוחקים מאוד מבחינה מנטאלית ורגשית, חשוב שנתרגל ונטפח חמלה עצמית. גם כדי להמשיך ללמוד, לצמוח ולהתפתח וגם כדי שנוכל להמשיך ולעזור למטופלים שלנו בלי לפגוע בעצמנו.
אם כן, מהי חמלה עצמית?
חמלה עצמית היא היכולת להיות טובים אל עצמנו, לקבל את עצמנו ללא שיפוטיות, להיות סובלניים וסובלניות למצוקות, לחולשות ולפגמים האישיים שלנו. חמלה עצמית היא משאב פנימי חשוב שעוזר לנו להרגיע את עצמנו, בעיקר כשאנו נכשלים, ומאפשר לנו להחליף את הרגשות הקשים בלמידות משמעותיות.
ד״ר כריסטין נף היא חוקרת מובילה של נושא החמלה העצמית, והיא מצאה, שלחמלה עצמית תועלות רבות. החל מבריאות פיזית ונפשית ועד אופטימיות, הצלחה, אושר והשגת מטרות. נף מדברת על 3 מרכיבים, שניתן לתרגל כדי לטפח חמלה עצמית בחיים שלנו. אני רוצה להציג כל אחד מהמרכיבים האלה, ולהציע דרכים לתרגל אותם באמצעות טכניקות ועקרונות NLP.
1. אדיבות עצמית: היכולת לנהוג כלפי עצמנו בדיוק באותה אדיבות ונחמדות, שאנחנו נוהגים בהן כלפי האנשים האהובים עלינו הנמצאים במצוקה. להרגיע ולנחם את עצמנו ברגעים של קושי.
איך נתרגל?
באמצעות תהליך העברת יכולת אני מדמיינת סיטואציה כלשהי שבה תמכתי, עודדתי וניחמתי חברה טובה ששיתפה אותי במצוקה שהיא חווה. אחרי החיבור ליכולת וביסוס עוגן, לחזור לסיטואציה העכשווית ולהפעיל את עוגן האדיבות כלפי עצמי.
2. קשיבות (מיינדפולנס): היכולת לשמור על מיקוד תשומת לב או מודעות לא שיפוטית לחוויות, גם אם הן כואבות. קבלה של המצב כמות שהוא, והתבוננות על תחושות, רגשות ומחשבות גם אם הם כואבים ולא נוחים בלי להזדהות איתם.
איך נתרגל?
שימוש בוואריאציה על עמדות תפיסה. אני מתחברת לעמדה ראשונה (בחיבור חזק באמצעות החושים מה שיאפשר נוכחות ותשומת לב) וממקמת בעמדה שנייה מחשבה/ות שעולות (למשל: ״אני מטפלת גרועה״, ״איך לא ראיתי את זה״, ״אני לא אצליח לעזור לה״ וכו׳). בעמדה שנייה נוספת מציבה רגשות לא נעימים או תחושות (למשל: אשמה, פחד וכו׳). כך אני מייצרת הפרדה ביני לבין המחשבות והרגשות, וכמובן אני יכולה להמשיך לתהליך של 3 העמדות ולהפיק תובנות וכוונות חיוביות של כל אחד.
3. אנושיות משותפת: מתייחסת לתחושה השכיחה, שנדמה לנו שרק אנחנו מתמודדים עם קושי וסובלים. אנושיות משותפת היא ההכרה בכך שאנחנו חלק ממארג אנושי רחב, שכאב/ כישלון/ קושי הם חלק בלתי נפרד מלהיות אנושיים, והיא מובילה לתחושה של שייכות וחיבור אנושי במקום נפרדות ותחושה של בדידות.
איך נתרגל?
אני משתמשת בשאלות המטא מודל שעוזרות לי להבין שאני לא לבד בקושי. למשל, כשאני אומרת לעצמי: ״למה רק לי זה קורה עם המטופלים שלי?״, ״נראה שלכולם הולך הרבה יותר טוב/ קל/ מוצלח בטיפולים״.
אני עוצרת רגע ושואלת:
מי זה כולם? איך בדיוק אני יודעת שזה קורה רק לי? יותר טוב/ קל/ מוצלח/ לעומת מה או מי? מה זה בדיוק קל או טוב? מי מגדיר וקובע? וכו׳.
אז בפעם הבאה כשמשהו משתבש או לא מצליח לכם בקליניקה (ובכלל…), אני מזמינה אתכם לשים לב לאופן שבו אתם מתייחסים ומדברים לעצמכם ולבחור אחד מהתרגילים לטיפוח חמלה עצמית. אתם לגמרי ראויים לכך!
שתהיה שנה טובה ומתוקה, מלאה בחמלה ואהבה עצמית.
עריכה: מונה דקל
