לא משנה אם אתם הורים, אנשי חינוך מטפלים או מנחים חשוב שנכין את ילדינו לקראת פתיחת שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה. תיווך של שינויים ומעברים, בכל גיל, מקל על ההתמודדות, מחזק את הביטחון הריגשי שלהם ותורם ליצירת הצטרפות והובלה בקלות ובטבעיות. סיפורים הם אנלגיות לחיים ולכן מומלץ להיעזר בהם לטובת דמיון מודרך של ה’אני’ הרצוי לנו בעתיד.
סיפורי ילדים הם לא רק אגדות על פיות וחדי קרן, טובים מול רעים, נסיכות ודרקונים. סיפור ילדים טוב יכול להיות כלי רגשי פרקטי להתמודדות עם שינויים, אתגרים ומעברים בחיי משפחה, ובעולמו הפרטי והרגשי של ילד בפרט. סיפור ילדים טוב הוא לא פחות מאשר טיפול רגשי בר השגה לכל הורה בכל משפחה.
חשיפה של ילדים בגיל הרך לספרים וקריאה שלהם בכוחות עצמם מגיל צעיר, פותחת אותם לעולם רחב של דמיון וידע אשר מסייעים להם בעיצוב עולם פנימי עשיר ומפותח. לא רק שהם מעשירים את אוצר המילים, הדמיון, כושר הביטוי וההבעה, אלא גם לומדים על העולם, על המצופה מהם ועל נורמות חברתיות מקובלות בעולם הבוגר.
בראיה אנלפיסטית, חשיפה לסיפורי ילדים וקריאת ספרים מגיל צעיר מסייעות לעיצוב עולם ריגשי ומיצוי הפוטנציאל האישי הטמון בכל ילד. תשאלו איך הדברים קשורים אחד בשני? ילדים ובני נוער נמצאים בדיוק בגיל שבו הם מעצבים לעצמם דפוסי התנהגות ורוכשים לעצמם כלים שישרתו אותם בסיטואציות חיים שונות בעתיד. בקריאת ספרים תמצאו כמה מהנחות יסוד בסיסיות מעולם הNLP שהן לא פחות מהרגלי חיים שכדאי ושווה לאמץ קטנים כגדולים.
“חזרתיות היא אם כל המיומנויות”. מכירים את זה שילדים רוצים שתקריאו להם את אותו הסיפור שוב ושוב? או לחילופין משחקים שוב ושוב באותו המשחק? כמבוגרים הדבר ייתפס בעינינו כמעצבן ואף יעורר חוסר סבלנות. אנלפיסטים בנשמתם גם ינסו לעודד את הילד להיפתח לאפשרויות קריאה חדשות וסיפורים נוספים. יחד עם זאת, חשוב שנזכור ונדע כי ילדים לא חוזרים סתם על אותם הדברים.
חזרתיות מאפשרת לילד לחוות שוב ושוב סיטואציית חיים ריגשית מאתגרת ולא פתורה וזאת על מנת לאפשר לנפשו הרכה לעבד אותה בדרך שלו, בקצב שלו, בזמן שלו. יתרה מכך, ילדים מחזקים ומתחזקים הלך רוח של שליטה ובטחון שעה שהם מקשיבים למשהו מוכר וידוע, הם משתתפים בהקראה ומספרים לכם את הסיפור. זו הזדמנות נהדרת לפרגן להם בחיזוקים חיוביים על המאמץ. מי מכם המבוגרים לא מדקלם בקול הילד הפנימי שלו את “בים בם בם, תירס חם” או “בום טראח, הבלון התפוצץ הבלון נקרע…”
“המפה היא לא השטח”. האופן בו אנו רואים את העולם אינו מייצג אמת אחת, אלא זהו ייצוג פנימי ופרשנות אישית של כל אחד את המציאות. בכוחם של סיפורי ילדים להרחיב את הרגלי הפרשנות של ילדים וללמד אותם שקיימת יותר מדרך אחת לפתור בעיות. סיפורי ילדים ברובם מעלים קונפליקט, בעיה שהגיבורים מחפשים לה פתרון. דונו עם ילדיכם בתום הסיפור על אופן ההתמודדות של הדמויות ושאלו לדעתם, מה היו עושים אחרת ומדוע, שתפו גם את דעתכם. ככל שיחשפו לאפשרויות חשיבה והתנהגות רבות ומגוונות כך ירחיבו את מפת עולמם הפנימי ויחשפו להנחת יסוד אנלפיסטית נוספת שתשרת אותם לאורך התבגרותם – בכל מצב נתון יש לפחות שלוש אפשרויות בחירה. הנחה זו מעודדת אותם לחופש מחשבה ברגע נתון ושליטה במצב.
כל אחד יכול לעשות כל דבר, כל הצלחה ניתנת לשחזור. כדאי ורצוי לבחור סיפורים שמשקפים מצב חיים דומה לזה שילדכם הפרטי מתמודד איתו, כגון: גמילה מחיתולים, גמילה ממוצץ, תינוק חדש במשפחה, מעבר מגורים, פחדים ועוד. הקשבה לסיפור שמתאר קושי שילדכם חווה או נקודות השקה ברורות לחייו גורמת לו לעבור תהליך ריגשי משמעותי פנימי. לא ניתן לצפות בשינוי והשלכותיו בטווח הזמן המיידי אלא רק לאורך זמן, לאחר שילד עיבד את הנתונים במוחו ובנפשו. הקפידו שבסיפור שבחרתם ישנה הצלחה איתה יכול ילד להזדהות ולראות בגיבור מודלינג ראוי לחיקוי להתמודדות עם הקושי, כך תחלחל אליו ההבנה שאם מישהו אי פעם הצליח להתגבר על זה, אין שום סיבה שהוא עצמו לא יוכל להתגבר גם כן. ההצלחה של אחרים תמיד יכולה להוות השראה עבורנו. זו הזדמנות נהדרת לשימת דגש על חוזקות, יכולות, כישורים ומיומנויות הטבועים באופן טבעי בילדכם. כך נוכל לחזק בילד הנחת יסוד אנליפיסטית לא פחות חשובה: “לכל אדם יש את כל המשאבים על מנת להגשים את מטרותיו“.
אין כאן תשובה נכונה או לא נכונה. הרי, אין אמת אחת, זוכרים? הדגישו בפני ילדכם כי כל התנהגות יכולה להיות יעילה או שימושית, תלוי בהקשר. אל לנו לוותר או לפסול התנהגויות, שום התנהגות לא מתאימה תמיד ועם זאת כל התנהגות יכולה להיות יעילה בנסיבות מסוימות. הימנעות מביקורתיות ושיפוטיות במהלך דיון על סיפור שזה עתה קראתם יחד, יעזור לכם בהצטרפות לחוויה הסובייקטיבית של ילדכם הפרטי ומשם הדרך להוביל אותו למקום רצוי תהיה קצרה יותר. “אנשים תמיד עושים את הבחירה הטובה ביותר עבור עצמם באותו רגע”. ישנם רגעים שאנחנו לא בשיא או שאנחנו פשוט לא כל כך מחוברים למשאבים שלנו, אפילו ברגעים אלה אנחנו תמיד עושים את הטוב ביותר שאנחנו יכולים – באותו רגע. זהו מסר חזק ומעצים. הצעד הנכון לנו כהורים הוא פשוט לשאול: “מה את\ה צריך\ה ממני על מנת לעזור לך?”
“אין כשלון אלא משוב לצמיחה”. ישנם סיפורים שלא תמיד הגיבורים נוחלים הצלחות וגם את הצד הזה של החיים חשוב שילדים יכירו. אם כל הרצון ההורי הטוב שלנו לדאוג להתפתחותם הרגשית של ילדינו כפי שאנו דואגים לרווחתם הפיזית, חשוב שנתאים את תוכן הסיפור לאינטליגנציה הרגשית ולגילם הביולוגי. גם חשיפה נכונה ומדודה לצד הפחות נעים של החיים יכולה להיעשות בתיווך נכון, יעיל ומטיב כך שנסביר להם שנדירות הצלחות מבלי לעבור כישלונות בדרך. הכישלונות הם אלו שבונים הצלחה. נוכל להעצים מסר זה אצל ילדים על ידי כך שנסביר להם “שכל התנהגות היא בעלת כוונה חיובית עבור האדם”, אין לאדם אויבים פנימיים. כל דבר שאנחנו עושים, בא בשביל לתרום לנו בצורה כזו או אחרת. אנחנו לא פוגעים או הורסים לעצמנו – רק מנסים לגרום לטוב גם אם זה לא מצליח או לא עובד. זו הזדמנות נהדרת לפתח שיח ברוח “מה אתה היית עושה…?” או לתת להם הזדמנות לכתוב, בעל פה, סוף חדש לסיפור.
לסיכומו של עניין, “אנרגיה זורמת לאן שתשומת הלב מתמקדת“, כלומר כל מה שנתמקד בו – יגדל. הורים הם מעצבי תודעה מס’ 1 של ילדיהם ורק ביכולתם לעזור לילד לברוא מציאות מאושרת ומאוזנת משלו. סיפורי ילדים הם דרך חיובית ונפלאה להעברת מסרים חינוכיים כשאנו בוחרים סיפור לילדינו אנחנו יוצרים במו ידינו את נקודת מבטם על החיים ועל העולם. לכן השאלה החשובה שעלינו לשאול את עצמינו כהורים היא: דרך אילו משקפיים היינו רוצים שילדינו יביטו על החיים?
הורים הם העוגנים של המשפחה, ומשפחה היא בסיס לקהילה מתוקנת.
זכרו תמיד, המשפחה היא תמיד איפה שהסיפור של כל אחד מתחיל…
