מה-7.10 אפשר לומר שכולנו הפכנו שכולים במידה כזו או אחרת. רבים אינם יודעים איך להתמודד עם השכול ומה ניתן לעשות כדי להקל בעת אובדן גדול.
במאמר מוצגת דרך יעילה לעיבוד אבל ברוח ה-NLP.
באילו מצבים נכון לעשות תהליך זה?
אפשר לעשות את התהליך לקבוצה או ליחיד
- בכיתה של ילדים כשאחד הילדים נרצח או נפטר מכל סיבה שהיא
- במפגש משפחתי של משפחה שכולה
- במקום עבודה שאחד מעובדיו נפטר
- בקהילה שאיבדה חבר.ים
- כפעילות ביום זיכרון
ואפשר להעביר את התהליך בפגישה פרטנית עם מונחה שכול
מתי יהיה נכון להפעיל התערבות זו?
ניתן להתערב כך בכל שלב באבל
- אפשר להעביר את התהליך סמוך מאוד למועד הפטירה, אפילו לפני הלוויה. השעות שלפני הלוויה הן קשות במיוחד. השבעה עוד לא החלה ויש המתנה למשהו גדול ומאיים. העברת התהליך אז, יכולה להקל במעט על הזמן הזה.
- אפשר להעביר את התהליך גם לאחר שנים כשמזהים אבל פתולוגי. יש א.נשים שלא מצליחים להחלים מהאבל ונותרים מאחר בחוסר תפקוד וברגשות קשים של יגון, אובדן משמעות וקושי בתפקוד יומיומי. גם במצבים אלה התהליך יועיל מאוד.
שלבי התהליך
- לאוורר רגשות
יש לפתוח בשיחה על הנפטר. מי הוא היה. איך התקבלה ההודעה על מותו. מה הוביל לכך וכדומה. יש לעודד לתאר גם רגשות ולבחון מה מעוררת הפרידה: עצב, כעס, חוסר אונים, אשמה, אכזבה.
- להיזכר ביומו המאושר ביותר של מי שמת
בשלב הבא, ורק לאחר שהוקדש זמן מספיק לאוורור הרגשות, יש לבקש מהמונחה או מהקבוצה לה מעבירים את התהליך, להיזכר ביומו המאושר ביותר של הנפטר. אם מדובר בקבוצה, כל אחד ייזכר באירוע אחר. זה יכול להיות אירוע שבו גם המונחה היה שותף או אירוע שאינו קשור למונחה באופן ישיר.
מטרת שלב זה, להעביר את המונחה מעיסוק באופן בו מצא האדם את מותו, לעיסוק בחייו. פעמים רבות העיסוק במוות מסב צער רב ומזכיר את החיים שהיו לפני כן. הפניית תשומת הלב לרגעי האושר, בכוחה לעודד מאוד.
- לחפש דרך לתאר את היום המאושר
באופן יצירתי, למצוא דרך כדי לתאר את הזיכרון של היום המאושר. אפשר לחפש תמונה של האירוע בטלפון ולעצב אותה, לצייר, לפסל, להכין קולאז’ של תמונות מצולמות או ליצור משהו מתמונות הגזורות מכתבי עט, לכתוב סיפור על היום הזה או פשוט לתארו במילים.
- להיזכר במה שהערכתם ואהבתם באדם שמת
לאחר שלב היצירה, כדאי לערוך שיחה על התכונות הטובות שהיו לנפטר. להיזכר בכישורים שלו, במתנות שקיבל, המיומנויות שרכש עם השנים, המתנות שהשאיר לנו גם לאחר לכתו. למה אהבנו אותו ומה הערכנו באישיותו.
גם את זה אפשר לתאר בכל דרך שתתאים. אם מדובר בילדים, יהיה מתאים מאוד לעשות זאת באופנים יצירתיים ובעזרת חומר או צבע. גם עם מבוגרים, יכול להיות מאוד מספק ליצור קולאז’ שמאגד את כל המעלות של האדם שנפטר.
- לדון באופנים לשימור הרגעים המהנים האלה
לקיים סיעור מוחות ולחשוב ביחד על הדרכים בהם ניתן יהיה לנצור את הזיכרונות היפים ואת הערכה והאהבה שרכשנו כלפי האדם היקר ממנו אנחנו נפרדים.
אפשר להחליט להפיק סרט על חייו, לעצב פינת הנצחה, ליצור גינת זיכרון, לסלול שביל נופי לזכרו, לכתוב ספר, להכין אלבום זיכרון, לבנות גן משחקים או פינת חי וכדומה. המטרה היא ליצור עבור האבלים עוגן פיזי שינציח את הרגעים המהנים שהיו עם אותו אדם.
- להוציא אל הפועל את מה שתוכנן
לתכנן באופן מעשי איך לממש את תוכנית ההנצחה. אם מדובר בפרויקט פשוט יתכן שאפשר יהיה לעשות זאת מיד אבל אם מדובר בפרויקט מורכב, יש לתכנן איך להוציאו לפועל. שלב זה של יכול לארוך זמן רב והפעילות סביב מיזם ההנצחה גם היא מנחמת במידה רבה. כדאי לגייס את הקהילה או אנשים נוספים לעזור בביצוע הפרויקט ולהציג יעדים התחומים בזמן לקידומו.
אני תקווה שהשקט, הביטחון והשלווה יחזרו במהרה לאזורנו
שהחטופים, כולם, יחזרו כמה שיותר מהר לחיק משפחותיהם
ושנשכיל לצמוח מהטראומה הזו כפרטים וכעם.
