חרדות: לצאת מחושך אל האור

בשנים האחרונות  אנו רואים עלייה חדה בשכיחות הסובלים מחרדות בארץ ובעולם. הקורונה תרמה רבות לעלייה זו, וחשפה והעמיקה את התופעה הן בקרב מבוגרים, והן בקרב ילדים ובני נוער.

במאמר זה, ברצוני לשפוך אור על הנושא, להציג דרכים להתמודדות ולהביא להבנה כי זו אינה גזירת גורל

מה בין חרדה לפחד?
יש הבדל מהותי בין פחד לחרדה.

פחד הינו מנגנון הישרדותי חיוני וקדום, שמטרתו להגן על האורגניזם. הוא קיים אצל  כולנו וכמובן גם אצל בעלי החיים.

פחד מתעורר מול סיגנל איום, ולרוב מתפוגג כשסיגנל האיום חולף.

כשהפחד מתעורר הוא מאפשר לנו להיות ערניים לסכנות האורבות לנו, הוא מעורר אותנו  לפעולה ומגן עלינו.
לעומת זאת, חרדה לרוב מופיעה ללא קיומו של סיגנל איום ממשי בתגובה לחששות מפני אירועים עתידיים שעדיין לא התקיימו, ומצבי אי וודאות מגבירים אותה מאוד. חרדה יכולה להיות חוויה משתקת,  והיא  מורכבת ממגוון רחב של תסמינים פיזיולוגים, רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים.

במישור הקוגניטיבי מופיעים סיפורים מדאיגים ומחשבות טורדניות, שחוזרים על עצמם, ומעוררים את החרדה. האדם חש כאילו והוא מצוי במילכוד שאין יציאה ממנו, והוא חווה חוסר שליטה וחוסר יכולת לפעול.

בתגובה למחשבות הטורדניות ולסיפורים המדאיגים, מופיעים הסימפטומים הגופניים ועולים רגשות של פחד, דאגה או חרדה.

במצב של חרדה מופרשים הורמוני סטרס כגון קורטיזול וניתן לצפות לדופק מואץ, רעד, הזעה, כאבי בטן, בחילות, הקאות, תחושת עילפון ועוד סימפטומים פיזיולוגים.

בזמן חרדה האדם נכנס למצב FIGHT/FLIGHT/FREEZE

1. קיפאון – Freeze: קושי לפעול ומעין “שיתוק” של כל המערכות.

2. בריחה – -Flight: הימנעות מסיטואציות שעלולות לעורר את החרדה. לא פעם מדובר בפחד מדחייה “ומה יגידו עלי”.
להימנעות מלפגוש את הגורם שמציף את החרדה, יש כוונה חיובית, הגנה מפני הופעת החרדה. אך לאורך זמן, הימנעות זו עלולה להחמיר את החרדה ולהתרחב למעגלי הימנעות נוספים.

חשוב לזכור!!! שהימנעות לאורך זמן פוגעת בתחושת המסוגלות העצמית ובדימוי העצמי והיא מצמצמת את קיומו של האדם הסובל מחרדה.

בין אם זו חרדה חברתית, שיכולה לגרום להימנעות ממפגשים חברתיים ועד לאגורפוביה, ובין אם זו חרדת נהיגה שפוגעת בחופש התנועה או חרדת בחינות, שיכולה לגרום לסטודנט/ית להימנע מלגשת לבחינות או להימנע מלימודים, ולפגוע במימוש העצמי והמקצועי.
3. לחימה – Fight:, מצב של עשייה ביתר.

מצב שבו אדם נמצא בעשייה מאומצת,  הנובעת מתוך לחץ וחשש, שאם ירפה יקרה  משהו רע ולכן הוא חייב להיות בעשייה.

עשייה ביתר שאינה מאוזנת, מייצרת עומס על המערכת הרגשית.

חרדות לא פוסחות על מבוגרים, ילדים או בני נוער, והן יכולות להופיע לפתע פתאום וללא התראה.

חרדות מופיעות לרוב בעקבות טריגרים כגון מצבי חיים משתנים, מעברים, משברים אישיים או בריאותיים, ונשענות על מחשבות ואמונות מגבילות שלנו על עצמינו, המפקפקות ביכולת שלנו להתמודד בהצלחה באותם מצבים.

אמונות שהוטמעו בנו בילדותינו לעיתים על ידי התנהגות הורית, יכולות ללוות אותנו גם בבגרותנו, וטריגרים בהווה מציפים אותן ומעלים את החרדה.

 

אז כיצד ניתן להתמודד עם החרדות? והאם ניתן להשתחרר מהן?

ישנן מגוון דרכים להתמודד עם חרדות, אתמקד בחלק מהן.

***ראשית, אדם הסובל מחרדה זקוק לאמפתיה מסביבתו הקרובה, וחשוב שירגיש כי ישנה הבנה למצבו. הוא נמצא במצוקה אמיתית.

לכן, חשוב מאוד לשתף את הקרובים ולהיעזר בסיוע מקצועי.

כמו כן, קבלה של המצב והפסקת ההתנגדות לו, הפסקת המאבק בחרדה מאוד עוזרת בהתמודדות עם החרדות. הבנה שזהו מצב זמני.
לרוב אנו נבהלים מאוד מהופעת החרדה, נוצרת חרדה מהחרדה, שמגבירה את החרדה ומרחיבה את המעגלים שלה.
לחרדה אופי של גל שמציף חווית פחד אינטנסיבית, ואם לא מתנגדים לו, בעזרת נשימות וכלים נוספים שאציג הגל חולף והגוף מתחיל להירגע.

בטיפול בחרדה מומלץ לשלב עבודה סומטית פיזיולוגית יחד עם עבודה תודעתית-רגשית.
בגוף נצבר מתח רב, וכדי לשחרר את המתח העצום שהצטבר בו, חשוב להנחות לפעילות, שתסייע להרגיע את הסערה הפנימית.

ניעזר בעבודה עם נשימות, מדיטציות, מיינדפולנס ודמיון מודרך, המסייעים מאוד להתחבר למצב הקיים, ולאפשר לגוף ולתודעה להירגע אט אט.
פעילות גופנית אירובית עוזרת גם היא לשחרר מתחים מהגוף הפיזי.

בשלב הבא, הובלות עתידיות יכולות לסייע להטמיע את האמונה המיטיבה, שיש שביל ודרך לצעוד בה.
עבודה קוגניטיבית התנהגותית  עוזרת למפות את המחשבות ואת המקור להן, ועוזרת להקנות כלים רגשיים התנהגותיים תומכים.
למעשה, נתחיל לחקור את זרם המחשבות שמייצרות את החרדה.

ניתן להיעזר בטבלה שמתעדת את המחשבות, הרגשות והסימפטומים הגופניים שהן מעוררות. בהמשך נטמיע מחשבות חלופיות מעצימות, המערערות על המחשבה המעכבת, ומלמדות על אפשרות לפעול אחרת.

ניעזר גם בסוגסטיות ובאמירות מחזקות, המאפשרות להבחין בהצלחות הקטנות של היום יום והוקרת הטוב, שלאט לאט יעוררו תהליך של ריפוי ותקווה.

בנוסף,  שימוש בתוספי מזון ו/או שימוש ברפואה משלימה, (דיקור, שיאצו, עיסוי, הומאופתיה ועוד) יכולים גם לסייע בהפחתת עוצמת החרדה.

הגוף שלנו שואף להגיע להרמוניה פנימית וחיצונית, ובמצב חרדה הגוף יוצא מאיזון, ומחפש אחר דרכים להשיב אותו אליו. היכולת להסתכל לחרדה בעיניים, להכיר אותה ולהתמודד איתה יאפשרו לסובלים ממנה להתיידד איתה, ולצמצם משמעותית את העוצמה שלה ותדירות הופעתה. יתרה מכך להבין מה המסר שהיא רוצה להעביר.

לרוב, זה נעשה במסגרת טיפולית מכילה ותומכת, המספקת מרחב בטוח וכלים ומיומנויות להתמודדות.

מחבר המאמר: דניאלה חסקלוביץ

כתיבת תגובה

תהיו הראשונים לדעת

הרשמו עוד היום לניוזלטר של הלשכה

עוד מאמרים

אין הרשאה בצפיה בתוכן הנ"ל

לצפיה בתכנים אלו, הינך מוזמן להצטרך כחבר לשכה

דילוג לתוכן